בפרספקטיבה של עשרה ימים אחורה מהיום המרגש, השמימי והקדוש הזה, אני מתבונן בכמה אספקטים של מה זו חתונה בשבילי.
חתונה היא לידה מחדש. שתי נשמות מתאחדות לידי אחת, חדשה, שנולדת מחדש. קראתי על זה וגם סיפרו לי על זה קודם, אבל הפעם ממש חשתי איך זה קורה - המילים שאמרתי מתחת לחופה לאשתי - "הרי את מקודשת לי" מלאות עוצמה. עוצמה של יצירה ושל לידה מחדש.
אני עדיין מתרגש כשאני נזכר ברגע הזה.
חבר תיאר לנו אתמול כיצד יצרנו שם בעמוקה, היכן שהתקיימה החתונה, קדושה. וליצור קדושה זה בוודאי לא מעשה של יום יום, וזו זכות גדולה בשבילנו שעשינו זאת באותו סופשסוע מיוחד. וזו חתונה בשבילי - שערי השמיים נפתחו באותו יום עבורנו, הזוג שבחר להנשא זה לזו, ובאותו יום ניתנה לנו עוצמה בלתי רגילה ליצור משהו חדש. ליצור לידה מחדש.
ואנחנו יצרנו.
יצרנו כי בחרנו ליצור, התייחסנו לכל אורך הדרך לחתונה שלנו אל דבר קדוש, וכך היה.
שמנו את האנרגיה שלנו בכל החלטה שקיבלנו בקשר לחתונה, ודבקנו בה.
החל מבחירת המקום הלא טריוויאלי והמועד - יום שישי בעמוקה בגליל, לא טריוויאלי לומר ל-200 איש: " בואו אחרינו שעתיים-שלוש שעות נסיעה מהמרכז כדי ליצור משהו מיוחד ביחד"
כל איש מקצוע שבחרנו עשינו מתוך אהבה ושפע, הכל היה מדויק, עם הכל היינו שלמים, החל מקניית הבגדים, הטבעות, בחירת הרב.
הדרך לשם, ליום החתונה, דרך שנמשכה מספר חודשים, נעשתה כולה באהבה ובהתרגשות. וכעת אני מבין כי זו הסיבה שביום עצמו - הכל היה נכון ומדויק, ונוצרה אותה קדושה שחבר שלנו סיפר לנו עליה.
ולמעשה....אין הבדל בין יום החתונה לכל יום משמעותי אחר שאנחנו בוחרים שיהיה משמעותי עבורנו. למעשה - כל יום יכול להיות כזה מיוחד.
ברגע שכל בחירה שלנו נעשית מתוך אהבה, התרגשות ושלמות פנימית, אז הקדושה תופיע גם בימים "רגילים" כביכול. זה בסך הכל ענין של בחירה.
חתונה היא לידה מחדש עבורי, והוספתי לזה גם סממנים פיסיים כדי להמחיש זאת, למשל - עצם העובדה שבאותו יום לבשתי מכף רגל ועד ראש בגדים חדשים - החל מהמכנסיים , חולצה , נעליים ועד לתחתונים ולגרביים (ואפילו הכיפה...) אז אמנם לא נחליף מלתחה כל יום, אבל אפשר לבחור לעשות זאת אחת לכמה חודשים / אחת לשנה - לרענן את העבר, לזרוק אנרגיה של 'פעם', של ההרגלים הישנים, ולהתחדש. ולעשות מזה טקס שלם.
נכון שאנחנו מרגישים נקיים מבפנים לאחר שאנחנו מנקים את הבית?...
זה הכל אותו הדבר - לידה מחדש.
החתונה בשבילי היתה הטקס הכי משמעותי בחיי , עד היום, והסיבה לכך היא כמות האנרגיה והאהבה הרבה ששמתי שם, בדרך אליה. והיום בפרספקטיבה של עשרה ימים מהיום הקדוש ההוא, שם בעמוקה, אני מבין שלמעשה אני יכול לבחור ליצור לידה מחדש בכל יום ויום.
כי כמות האנרגיה שיש בי, שיש בכולנו, היא הרבה מעבר למה שאנחנו מעיזים להאמין, וכמות האהבה כנ"ל.
לכן לא "נבזבז" אם נשים אותם שם בכל בחירה ובחירה שלנו, אם נתרגש מכל פעולה, קטנה כגדולה, שאנחנו עושים.
כך אני בוחר לחיות את חיי.
אוהב,
צח
נשוי לליעד באהבה רבה
יום שני, 22 ביוני 2009
הירשם ל-
רשומות (Atom)