מודעות

ויש ולרגע

חדלתי מראות

עוטה עיניי ערפל

מחלפות של לובן

רך ועמום

מזדחל מסביבי מתפתל



פקחנה עיניי אל פקחות ההווה

היישרנה מבט אל לועו

ואל יבלע לו הרגע הזה

אלך, אעבור בתוכו



וגם אם יימר לי הרגע פתאום

אטעם בעיניי הפקוחות

אביט ברגלי היחפות

ואדע כי חייתי

גם מר גם מתוק

גם דמע גם צחוק

עד תום....

לחצות ימים וארצות
בלב בני-אדם
באשמורת חיים אחרונה
לפני הרדמות
לבוא בסוד האנשים והלילה
לשדר עוד מילה
לעולם
באותו הגל
מאותו הים
(נתן יונתן)